בעלי והמשפחה שלי

שלום הר’ שקולניק,

תודה על העלונים אני קוראת אותם בשקיקה.

יש לי שאלה בנושא שאתה לא כ”כ נגעת בו. בעלי והמשפחה שלי.

ב”ה יש לנו זוגיות מדהימה אנחנו מסתדרים ביננו מצוין, אבל כל פעם שיש איזה נושא שההורים שלי קשורים אליו, יש ביננו המון ויכוחים ואי הבנות.

אני טיפוס מאוד משתף ולבעלי מפריע שאני מספרת לאמא שלי באגביות כל מיני דברים שבעיני נראים שוליים מאוד כגון שקנינו מצעים חדשים, שהלכנו לאיזה טיול קטן וכדו’.

יש לו הרבה ביקורת על צורת ההתנהלות של הורי מול הנשואים, ולעומתו אני חושבת שהם מאוד נזהרים לא להתערב אבל הם גם לא הורים מתעלמים, אכפת להם מהילדים.

לדוג’ ההורים שלי קנו לנו מתנה לארוע מסוים, בעלי טען למה הם לא שואלים בכלל אין לנו מקום לשים את זה ואני אמרתי תגיד תודה שהם כ”כ השקיעו במתנה יקרה וכו‘. כל המצב הזה יוצר אצלנו הרבה מתח ואי נעימות.

מה עושים? מה נכון? אשמח שתפרט בנושא זה.

ושוב ממש תודה.

________________________________________________________

 

תודה על השאלה!

אם נסכם יש בעיה במשולש ”בעל-אישה-הורים“. אבל כשזה רק זוגי את אומרת שהזוגיות מדהימה! ואני מאחל לכם שימשיך כך תמיד! (ולמי שחושב שזו ציניות אז אני מצהיר שלא!)

 

אחלק את זה ל 2:

“בעלך-וההורים שלך”. ו”את וההורים שלך”

א. אם תלמדי אותו – הוא יסרב ללמוד! כמו גבר מצוי. הוא יכול לחוש שדעתו לא רלוונטית מספיק בעינייך עובדה היא שאת שוללת את הסטנדרטים שהגה במשך שנותיו כלא נשוי.

ב. אני חושב שאישה צריכה לדעת (בדיוק כמו גבר) לכבד את תחושותיו של בעלה בפרט כשלא מדובר בהרים וגבהות של סודיות… הרי אם את שואלת ”מדוע בעלי מתרגש מכאלה סיפורי זוטות?“ אוכל לומר לך ”אם מדובר בסיפורי זוטות, כדאי לך לוותר עליהם למען הזוגיות המושלמת שלכם!“ ואם זה לא זוטות אז אולי באמת לא כדאי לדבר.

ואם זה זוטות לכל הדעות גם שלך וגם של בעלך- לא נותר אלא ללמוד שלכל אחד מכם רמת רגישות שונה כלפי זה ואולי גם כלפי דברים שונים.

 

לגברים:

זהירות מהמוקש הבא: אם האשה שלך מספרת לך משהו שלילי על הוריה ואחיה – אתה יכול לדבר על כך עד לגובה הלהבה שהיא עצמה הציתה אבל לא מעבר לכך. ואם היא לא אמרה דבר רע עליהם – אז תברח מזה כמו מאש!

אשה ששומעת מבעלה דברים רעים על המשפחה שלה, היא יכולה בקלות לחשוב שבכוונה שלו גם אליה!

בעל אומר: לאח שלך אין כל כך שכל

אשה שומעת: ”כנראה שהוא חושב שגם לי אין כל כך שכל ושהוא קצת מאוכזב שהתחתן איתי“ – כן כן. לא התבלבלתי בכלל! אני חושב שזה המינימום המצוי. אם אשתך לקחה את זה יותר רחוק – תרגיש בבית לגמרי…

 

לגבי ”את וההורים שלך“

עם זאת אומר לבעלך ולשאר הקוראים הנחמדים והטובים שנמצאים כאן, שגם בעל צריך לדעת שאשתו צריכה שלא לומר חייבת גם לדבר ולקשקש היטיב (רוב הנשים), וזה צורך ממשי ולעשות דיאטה בזה פתאום זה אכן מורכב ולכן אני מבין מאוד את הקושי של אישה לשנות את סגנון השיחה הטבעי כל כך שלה. לכן השאלה שלך הייתה בצורה שיש בעיה עם איך שבעלך קורא את המציאות. זה נכון אבל רק אם לא יתקיימו 2 התנאים הבאים:

1. המציאות הנשית השונה   2. המציאות והסגנון האישי שלך ושל משפחתך.

(כשבית מורכב בילדות, הרבה פעמים בני הבית רגישים וקנאים יותר לפרטיות שלהם ובפרט אם עשו בעבר עם הפרטיות שלהם ”שימוש נרחב“…)

לכן אציע שתלמדי לכבד את הפרטיות שלו תחילה, ורק אחר כך כשהוא ירגיש מוגן בחזית- ”אשה & הוריה“. יש סיכוי טוב שיפסיק להגן על עצמו. הכלל הוא שמגינים על דברים בעיקר כשיש סכנה.

יתכן שיקח לו זמן רב להרגיש משוחרר. אל תצפי לשינוי ואל תחששי ממה שאת עכשיו צרכה לשנות לגבי הדיבור עם הורייך. כי זה יהיה לך קל ותוך זמן קצר – אם תקפידי על זה ממש.

וכאמור מדובר בסיפורי זוטות כך שזה לא נורא שלא לספר. מה שקשה זה להתרגל. מנסיוני בדרך כלל נשים מצליחות להתרגל במקרה זה של לכבד את הבעל, מהר משחשבו, זאת בתנאי שהן עושות את זה בהתמדה, נכון ומוקפד.

 

עוד משהו שחשוב להבין באופן כללי:

כשמתחתנים יש ”חוזה סודי“ שאף אחד לא רשם ולא חתם אותו. החוזה הזה עוסק בכך שהרגשות שלנו כבני זוג הם סודיים. בין אם זה רגשות של שמחה ובין אם זה רגשות של עצב או כעס חלילה.

הרגש שלי = שלי בלבד! על כך כולם מסכימים. אמנם יתכן שבעלך מגדיר את הרגש שלו שונה מהרגש שלך.

מי מבני הזוג שמפר את החוזה הזה, עלול להיתפס כ“לא הוגן“.

החוזה הסמוי שנחתם תחת חופתכם המדהימה, כלל סעיף שאתם מתכוונים לכבד את מה שהאחר קורא לו ”הרגשות האישיים שלו“.

[במאמר המוסגר לגמרי: אני מכיר את החברה הנחמדים כאן 🙂 שאומרים לעצמם, טוב זה באמת לא היה על דעתי כשהתחתנו“ ו“הפגישות לא היו טובות מספיק“, אז להרגיע. אין סיכוי לעלות על הגדרות הרגש האישי לפני הפגישות (אם אתה לא איש מקצוע משופשף היטיב), משום שחתן וכלה תמיד מסתירים את הצדדים הפחות מבריקים שלהם…

לכן אם זה אפשרי ותצליחי להסביר לו למה זה לא נחשב אישי בעיני ההורים שלך, או בעיני נשים בכלל, יתכן שזה יהיה מרגיע לגבי ההגנה על הפרטיות שלו וגם לגבי החוזה הלא חתום שנעשה מתחת לחופתכם המדהימה.

(הערה: יש כמובן מקרים שההורים מגזימים, אבל מי שגדל בביתם חושב בטעות שזה סביר.  במקרה שההורים מגזימים זה סיפור אחר. לפעמים דרמטי ומסוכן. בדרך כלל אני מאמין שהאישה מתארת מצב אובייקטיבי בתחום ”התנהלות הקשרים“. ובלי אחריות, כך מרחוק זה נראה גם לגבי השואלת הנוכחית).

 

כתוב/כתבי תגובה

פריט נוסף לעגלה.
0 items - 0.00