גבר ואשה שונים ומשלימים

מרצה אורח:

הרב ד”ר שלום סרברניק – מרצה בכיר בארגון ערכים

המאמר נכתב בהדרכתו של הרב ד”ר שלום סרברניק

עריכה לשונית: מירי פלורסהיים: פלאפון: 052-7175773

התפיסה הבסיסית – הנכונה של משמעות הזוגיות.

בזוגיות אנחנו באים לבנות יצירה של חיבור והשלמה הדדית. אם נחשוב על זה ונבין את זה, נקבל תפיסת חיים נכונה בזוגיות. וכמובן שאם יש את התפיסה הנכונה, הזוגיות משתנה לחלוטין!

הדבר הכי חשוב בכוחות הנפש זה מוטיבציה. כשיש לך תפיסה נכונה בזוגיות, אתה חותר לממש את מהות הזוגיות, זה מכוון אותך וממקד אותך למטרה.

 

ישנם אנשים שרגילים לחיות בצורה שהם ‘עומדים’ בפני עצמם, ורק פשוט – טכנית רגשית, חסר להם משהו, אז הם משלימים אותו. לדוגמה; לחם, חלב, כסף, חברים, משפחה, ועוד סוגים שונים של “יחסי גומלין” וישנם אנשים שלוקחים את תפיסת החיים הזאת לתוך חיי הנישואין. הם סבורים שחיי הנישואין גם נועדו עבור יחסי הגומלין, שהאדם כביכול צריך ונזקק להם. זו שגיאה רוחנית וזוגית, משום שאנחנו לא רק משלימים צרכים אחד של השני, אלא בעיקר באים ליצור משהו יחודי של חיבור והשלמה הדדית.

 

תמצות התפיסה הנכונה:

זוגיות זאת יצירה של חיבור והשלמה; יש גבר. יש אישה. ובאים לבנות משהו יחודי שכל אחד מבני הזוג בנפרד לא יצליח לבנות את זה. זאת בניגוד מוחלט לתפיסה: “אני אדם שעומד בפני עצמי, יש לי קריירה, אני רוצה להנות, אבל יש לי גם פרטנר שעומד ומשתף איתי פעולה, הוא נותן לי ואני נותן לו”, זוגיות היא בניה של דבר מאד יחודי. בניה של חיבור והשלמה.

הבנייה הזאת היא לא דווקא בנייה גשמית של; בית, אשה, ילדים, וכדומה. אלא זו הבנייה האמיתית שלך עצמך ושל אשתך תוך כדי בנית הזוגיות.

 

גבר ואשה שונים ומשלימים.

אחרי שהבנו שהמטרה הבסיסית והראשונה בזוגיות היא השלמה הדדית, עולה השאלה; מדוע כל כך קשה באופן טבעי לבנות זוגיות טובה ומדוע האיש והאישה אכן כל כך שונים, ובמילים אחרות; נשאל, כיצד השונים יכולים בכל זאת להשלים אחד את השני? כדי שנוכל להבין היטב את אופן ההשלמה של בני הזוג למרות היותם שונים נרחיב ונחדד את המשמעות של ההבדלים בין האיש והאישה. קיימים שתי כוחות מרכזיים וחשובים בנפש האדם:

  • הכוח הזכרי: לדחוף דברים קדימה. צמיחה. עידוד.
  • הכוח הנקבי: לתת חשיבות לתמונה השלמה ופחות לפרטים הנקודתיים. קבלה. שלמות.

הכוח הזכרי והנקבי בחינוך ילדים כדוגמה:

חלק מההשפעה של שני הכוחות הללו ניתן לראות בחינוך ילדים בצורה חדה, משום שבחינוך ילדים יש צורך קריטי בשתי הכוחות הללו: עידוד (הכוח הזכרי) וקבלה (הכח הנקבי).

אם ילד מקבל מההורים רק את אחד מהכוחות הללו: או עידוד או קבלה, הילד גודל עם פצעים נפשיים.

אם הילד מקבל רק ‘קבלה’ – שההורים תמיד מקבלים אותו – אז כשהמלמד מעיר לו הוא ינהג כלפי המלמד בזלזול כי הרי ההורים מקבלים אותו בכל מצב, הוא לומד שמי שלא מקבל אותו תמיד – הוא הבעייתי, ילד כזה מפתח מחלת נפש מאוד קשה שנקראת “פינוק”. יום אחד כשהילד הזה יתחתן ואשתו תכעס עליו הוא יגיד לה: “מה זאת אומרת, ההורים שלי בחיים לא כעסו עלי והם תמיד אהבו אותי ולא משנה מה עשיתי, ולכן כנראה שהבעיה היא אצלך”..

אם הילד מקבל רק ‘עידוד’ – מחד, פרסים, ומאידך, מעבירים לו את המסר: “אם אתה לא מצליח אתה לא שווה כלום”. כלומר, לא נקבל אותך. ילד כזה קיבל מסר של עידוד ולא מסר של קבלה ואז הוא לא רוצה להצליח!

הכוח הזכרי והנקבי בזוגיות – שונים ומשלימים.

שני הכוחות הללו (הזכרי והנקבי), הם כוחות חשובים בנפש האדם ושתי הכוחות הללו נמצאים גם אצל האיש וגם אצל האשה. ההבדל ביניהם, שאצל הגבר הכוח הזכרי הוא החזק ואצל האשה הכוח הנקבי הוא החזק וזה מה שגורם את השוני הגדול.

הבדל נוסף, לאשה יש יכולת מיוחדת לחבר בו זמנית בחשיבה בין המוח הימני והשמאלי  ולכן יש לה את הכח לראות טוב יותר מהגבר את התמונה השלמה הכוללת, הגבר נזקק לאשה שתוכל להוסיף לו את המימד של התמונה השלמה. לעומתה, הגבר מתקשה לחבר ביניהם – ובדרך כלל צריך להתנתק ממוח אחד בכדי לעבור למוח השני, הגבר יכול לקבל החלטות לוגיות טובות יותר מהאשה, משום שיש לו את היכולת לחשוב בלא השפעת הרגש.

זו הסיבה לכך שהגבר יכול להתמקד בקריירה בעוצמה גדולה יותר מהאשה, משום שהוא יכול להתנתק מכל דבר אחר.

עם זאת, יכולת ההתנתקות של הגבר, יכולה להכיל בחובה סיכונים. אדם יכול להתמקד בתחום אחד באופן חזק, לאבד פרופורציה ולעוות את האשיות ואת החיים שלו. לעומתו, לאשה יש את היכולת לראות את התמונה השלמה ולחבר בין כל הגורמים של המשפחה, ובין כל המידות בצורה איכותית יותר. זהו כח מאוד חיוני למשפחה. יש חשיבות רבה לשילוב שני הכוחות; הזכרי והנקבי, בחיי הנישואין כמו שראינו בחינוך ילדים – אבל לא רק.

הבעל אכן מצטיין ולוגיקן אך חסר לו את ההיבט השלם, וכן לאשה חסר את ההיבט של יכולת ההתנתקות והאפשרות לחשוב רק באופן לוגי, לכן כשהזוגיות אינה מאוזנת ואינה מקבלת התחשבות מאוזנת בחשיבה של הבעל והאשה אין את הפרופורציה המתבקשת. זה מזכיר את האדם שמתהדר בכך שיש לו אף מאוד יפה ויוצא מן הכלל, אלא כשפוגשים אותו מבינים שהוא צודק אבל יש בעיה אחת קטנה: האף שלו באמת מאוד מרשים אך הוא חריג בגודלו, כך שבמכלול של התמונה השלמה זה נראה גרוע…

 

זה נכון שיש לך גם את הצד של אשתך, אך כשאינך מקבל ומבין את משמעות החשיבות של דעתה, אתה נותן לחשיבה שלך משקל בלתי פרופורציונלי כך שהתוצאות של התמונה השלמה יכולות להזכיר לעתים את ההוא עם האף היפה והבלתי פרופורציונאלי.

חשוב להבין. מעבר לחשיבות – שיהיו את שני הכוחות יחד לצורך בניית השלמות יש גם חיסרון ותקלה עצומה כשצד אחד מקבל משקל גדול מידי לעומת הצד האחר.

בכדי לחדד יותר את הבעייתיות הרוחנית [ולא רק הרוחנית] של חוסר הפרופורציה נראה את הדוגמה הבאה: כ 90% מהחינוך של הילדים מגיע ממה שהם רואים אצל אבא ואמא וכשהם רואים חוסר פרופורציה בין ההורים [חוסר התחשבות] או נטייה רגשית חזקה מידי ולא שקולה מספיק, צריך להבין שזה מה שהם רואים וזה מה שהם לומדים ועל פי זה הם מתנהגים אחר כך. כתוב בגמרא [סוכה נו’, ב’]: “שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה.” פירש רש”י: משל הדיוט הוא, מה שהתינוק מדבר בשוק, מאביו או מאמו שמע.

הגישה הרוחנית.

הגישה הרוחנית היא שילוב והרמוניה של התמונה השלמה. למשל, אומרים לך; “תכבד את אשתך ובמקביל תכבד גם את ההורים שלך” מבחינה לוגית זה לא תמיד מסתדר, אבל מבחינת התמונה השלמה אני יכול לבחור ולסנן את הרגשות והלוגיקה יחד ולאחר שקלול כל הנתונים, גם הלוגיים וגם הרגשיים, אני יקבל שיקול דעת רוחני שלא יפגע לא בהורי ולא באשתי.

כך גם בזוגיות, השילוב וההרמוניה היא הבנייה הרוחנית האמיתית אני גם מכבד את אשתי ומקשיב לה ומעריך את חשיבתה הרגשית ואת יכולתה לראות את התמונה השלמה וגם נותן משקל לחשיבה שלי.

 

וודאי תשאלו “איך עושים את זה?”

התשובה: הרמוניה. אם הבנת את החשיבות שבשילוב כל הכוחות, כשאתה תרצה לעשות דברים או כשתדבר עם אשתך, אתה תתרגל לנסות לשלב גם את החלק שלה במהלכים שלך

ועל ידי שילוב ותקשורת נכונה בינך לבין אשתך תמיד תמצא את הדרך לחלופה השלישית שתשלב בינך לבין אשתך ולא רק שתשלב אלא גם תהיה זו חלופה עשירה יותר, משום שאשתך תתן את התמונה הכוללת ואתה תוסיף את התמונה החלקית אבל הלוגית והמסודרת ורק אחר כך נוכל לקבל את ההחלטה השקולה היטב ושהכי טובה לנו כזוג ומשפחה.

 

אם נמשיל את הכוחות הללו לחיצים, אנו נראה שאיש ואשה דוחפים לכיוונים שונים ולכן השילוב ביניהם היא הדרך הנכונה:

 

האיש:

דוחף קדימה – הוא רוצה להיות תכליתי:

(הגבר בראש החץ, הוא דוחף קדימה).

 

האשה:

דוחפת – לראות את התמונה הכללית:

 

הגישה הרוחנית משלבת את כל הכוחות:

ספירלה

 

שילוב בין כל הכוחות והגורמים בכדי לקבל את התוצאה הכי טובה.

כתוב/כתבי תגובה

פריט נוסף לעגלה.
0 items - 0.00