לא נגעתי: מתוך שמונה פרקים לרמב”ם

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

 (בְּחוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ)

אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים: כִּי יֵשׁ לַנֶּפֶשׁ בְּרִיאוּת וָחֳלִי, כְּמוֹ שֶׁיֵשׁ לַגּוּף בְּרִיאוּת וָחֹלִי. וּבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ הִיא: שֶׁתִּהְיֶה תְכוּנָתָהּ וּתְכוּנַת חֲלָקֶיהָ – תְּכוּנוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶן תָּדִיר הַטּוֹבוֹת וְהַפְּעֻלּוֹת הַנְּאוּתוֹת; וְחָלְיָה הוּא: שֶׁתִּהְיֶה תְכוּנָתָהּ וּתְכוּנַת חֲלָקֶיהָ – תְּכוּנוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶן תָּדִיר הָרָעוֹת וְהַפְּעֻלּוֹת הַמְגֻנּוֹת. אָמְנָם, בְּרִיאוּת הַגּוּף וְחָלְיוֹ – מְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת תַּחְקֹר עָלָיו. וּכְמוֹ שֶׁחוֹלֵי הַגּוּף יְדַמּוּ, לְהֶפְסֵד הַרְגָּשׁוֹתֵיהֶם, בְּמַה שֶּׁהוּא מַר – שֶּׁהוּא מָתוֹק, וּבְמַה שֶּׁהוּא מָתוֹק – שֶּׁהוּא מַר; וִיצַיְּרוּ הַנָּאוֹת – בְּצוּרַת בִּלְתִּי נָאוֹת; וְתֶחֱזַק תַּאֲוָתָם וְתִרְבֶּה הֲנָאָתָם בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵין הֲנָאָה בָּהֶם כְּלָל לַבְּרִיאִים; וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָהֶם צַעַר: כַּאֲכִילַת עָפָר וּפֶחָמִים, וְהַדְּבָרִים הָעֲפוּצִים וְהַחֲמוּצִים מְאֹד, וְכַיּוֹצֵא בְאֵלּוּ מִן הַמְּזוֹנוֹת אֲשֶׁר לֹא יִתְאַוּוּ לָהֶם הַבְּרִיאִים, אֲבָל יִמְאֲסוּ אוֹתָם – כֵּן חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָרָעִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת הָרָעוֹת, יְדַמּוּ בְּמַה שֶּׁהוּא רַע, שֶׁהוּא – טוֹב, ו‏בְמַה שֶּׁהוּא טוֹב, שֶּׁהוּא – רָע. וְהָאָדָם הָרַע יִתְאַוֶּה לְעוֹלָם הַפְלָגוֹת, אֲשֶׁר הֵן בֶּאֱמֶת רָעוֹת, וִידַמֶּה בַּעֲבוּר חֳלִי נַפְשׁוֹ שֶׁהֵן טוֹבוֹת.

 

וּכְמוֹ שֶׁהַחוֹלִים הַגּוּפָנִיִּים, כְּשֶׁיֵּדְעוּ חָלְיָם וְלֹא יֵדְעוּ מְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת, יִשְׁאֲלוּ הָרוֹפְאִים וְיוֹדִיעוּם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְיַזְהִירוּם מִמַּה שֶּׁיְּדַמּוּהוּ עָרֵב, וְהוּא בְהֶפֶךְ חָלְיָם; וְיַכְרִיחוּם לָקַחַת דְּבָרִים הַנִּמְאָסִים וְהַמָּרִים עַד שֶׁיַּבְרִיאוּ גוּפוֹתָם, וְיָשׁוּבוּ לִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְאוֹס בָּרָע – כֵּן חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת, צָרִיךְ לָהֶם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַחֲכָמִים שֶׁהֵם רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת וְיַזְהִירוּם מִן הָרָעוֹת הָהֵן אֲשֶׁר יַחְשְׁבוּ בָהֵן שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וִירַפְּאוּ אוֹתָם בַּמְּלָאכָה אֲשֶׁר יְרַפְּאוּ בָהּ מִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר אֶזְכְּרֶהָ בַּפֶּרֶק שֶׁאַחַר זֶה. אָמְנָם, חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא יַרְגִּישׁוּ בְּחָלְיָם וִידַמּוּ בוֹ שֶׁהוּא – בְּרִיאוּת; אוֹ יַרְגִּישׁוּ בוֹ וְלֹא יִתְרַפְּאוּ – אַחֲרִיתָם, מַה שֶּׁתִּהְיֶה אַחֲרִית הַחוֹלֶה, כְּשֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחַר הֲנָאוֹתָיו וְלֹא יִתְרַפֵּא, שֶׁהוּא יָמוּת בְּלִי סָפֵק.

 

אֲבָל הַמַּרְגִּישִׁים, וְהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הֲנָאוֹתֵיהֶם – אָמְרָה בָהֶן הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית מְסַפֶּרֶת דִּבְרֵיהֶם: “כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ, לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה” (דברים כט יח). רְצוֹנִי לוֹמַר: שֶׁהוּא מְכַוֵּן לְרַוּוֹת צְמָאוֹ וְהוּא מוֹסִיף לְעַצְמוֹ צָמָא. אַךְ עַל שֶׁאֵינָם מַרְגִּ‏ישִׁים בַּדָּבָר – אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עֲלֵיהֶם: “דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם” (משלי יב טו). רָצָה לוֹמַר: שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת הֶחָכָם – חָכָם, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא יָשָׁר בֶּאֱמֶת; לֹא אֲשֶׁר יַחְשְׁבֵהוּ הוּא “יָשָר”. וְאָמַר: “יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת” (שם יד יב). וְאָמַר עוֹד בְּחוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלֶּה, בִּהְיוֹתָם בִּלְתִּי יוֹדְעִים מַה יַּזִּיקֵם וּמַה יּוֹעִילֵם: “דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ” (שם ד יט).אַךְ מְלֶאכֶת רְפוּאַת הַנְּפָשׁוֹת הִיא, כְּמוֹ שֶׁאֲסַפֵּר בַּפֶּרֶק הָרְבִיעִי.

כתוב/כתבי תגובה

פריט נוסף לעגלה.
0 items - 0.00