חשיבות תפיסות החיים

מרצה אורח:

הרב ד"ר שלום סרברניק – מרצה בכיר בארגון ערכים

המאמר נכתב בהדרכתו של הרב ד"ר שלום סרברניק

חשיבות האידיאלים. – [תפיסות חיים].
האידיאלים שלנו משפיעים מאוד על התנהלותנו בחיים, החיים הם דינמיים ומשתנים ולכן ישנה חשיבות רבה לאידיאלים המנחים אותנו. תפיסות החיים שלנו משפיעות על התגובות שלנו ועל תחושותינו במשך החיים. במידה ותפיסת החיים שלנו בעייתית, אנו נאלץ להתמודד מולה שוב ושוב. זהו לא התגר הקיים בתקופה מסוימת ונעלם. במשך החיים שלנו, נוצרים שינויים כל הזמן, כמו; גיל ההתבגרות, נישואין, ילדים שנולדים, קשרי עבודה, קשרי מחותנים, קשרי "כלה וחמותה" ועוד קשרים, סיטואציות פיזיות ושינויים הנגרמים מהמיקום בו אתה חיי. שינויים אלו עלולים להיות מטופלים שוב ושוב על ידי אידיאלים לא נכונים.

לכן חשוב לדעת שכשאדם פועל על פי אידיאלים נכונים, זה מביא אותו לאושר. אם נתייחס לאידיאל "חייב אדם לאהוב את אשתו", הרי שבכל פעם שאתה פועל על פי האידיאל הזה אתה מקבל תחושת אושר. אושר זה מלשון אישור – אתה מקבל אישור מעצמך על הצלחתך בעמידה ביעדים שהצבת לעצמך. בנוסף, יש כאן אישור כפול כי גם אשתך מאשרת לך את הצלחתך לעמוד באידיאלים המוסכמים עליכם. זה נקרא, אישור חיצוני + אישור פנימי – מעצמך.

אתה ודאי זוכר את התקופות הראשונות של חיי הנישואין שלכם, האווירה בינך לבין אשתך הייתה טובה מאוד וכמעט בלא קשיים, למדתם להכיר את החיים ביחד, טיילתם ביחד, הלכתם לקניות ביחד, למדתם ביחד, בשלתם ביחד, ועוד שלל דברים שעשיתם ביחד, בהנאה, וכמעט ללא קושי. אני מאמין שאתה אדם שפועל לקדם את חיי הנישואין שלך באופן עקבי, ובעקבות כך הזוגיות שלכם עולה יפה – גם לאחר שנות נישואין רבות. אבל ידוע שיש הבדל משמעותי בין תחושת החפיפה הטבעית והאוטומטית הקיימת בתחילת חיי הנישואין, לבין התחושה הפחות אוטומטית, שקיימת במשך חיי הנישואין. וכמו שהוסבר בתחילת המאמר הזה.

דוגמה: כשנולדים ילדים, וכן כשהילדים גדלים, מתחילים נושאי שיחה ושאלות חדשות, שמשפיעים עלינו במשך החיים.

כדוגמת השאלה: "למי ההורים צריכים להתייחס קודם, לזוגיות או לילדים? "

*

אז למי צריך להתייחס קודם? לזוגיות או לילדים?
התשובה: וודאי שלזוגיות קודם. משל למה הדבר דומה: לאב ובנו שנסעו במטוס ולפתע הטייס הודיע על כך שהוא נאלץ לבצע 'נחיתת חרום'. במקביל הודיע הטייס במערכת הכריזה של המטוס, שיש ללבוש מסכות חמצן, וחובה על המבוגרים ללבוש את המסכות לפני הצעירים. בסופו של דבר המטוס נחת בשלום, ובשדה התעופה פגש האב את ידידו שהמתין לו בשדה התעופה.
האב סיפר לידידו את החוויה שעברה עליו. והוסיף שהוא ממש אינו מבין, מדוע אלו ההנחיות במצב חרום, הרי התחושה הבסיסית של כל אחד, שצריך קודם לדאוג לילדים הקטנים, ואחר כך למבוגרים.
ענה לו הידיד: התחושה שלך צודקת! אבל ההיגיון אומר, שאם האב יאבד את החמצן הוא וודאי לא יוכל לסייע לבן בהלבשת המסכה ושניהם עלולים בסכנה, אך אם האב ילביש את המסכה קודם הוא יוכל לתפקד טוב אח"כ בעזרה לילד.

*

כך זה בחיי הנישואין. אם נדאג קודם לילדים ורק אח"כ להורים, זה עלול לגרום ל"חוסר חמצן" – מהסוג שמסייע לנו להמשיך ולדאוג לילדינו, וגם לעצמנו, כראוי.
ולכן באופן טבעי עלולים להתהוות חילוקי דעות בהמשך חיי הנישואין, ובוודאי כשכל אחד מבני הזוג "מושך" לצד שלו, כמו בנושא של; "מי קודם, הזוגיות או הילדים? " לכן פעמים רבות תמונת חייהם של אנשים נראית כך:

בשורות הבאות ננסה להבין מה גורם להבדל בין התחושות בתחילת חיי הנישואין, לבין התחושות במהלך חיי הנישואין. לשם כך, עלינו להבחין בין שני סוגי אידיאלים:

אידיאל א' – "עיצוב האני".

עיצוב האני – זהו אידיאל משמעותי ורוחני. עיצוב האני משמעותו שהאדם בוחר לעצב את אופיו שלו על פי תפיסות מוסריות שאין בכוח הזמן והמקריות לשנות אותן וכמעט תמיד הם אלו שיכוונו אותו בכל פעולותיו.

דוגמא: אדם שנמצא בכלא והסוהר מתנהג אליו בצורה לא נאותה בכדי להשפילו, לכאורה, כעת אין לו מה לעשות, כי הוא בבית הסוהר וזה חלקו. אך הוא יכול להחליט שהוא מעצב את עצמו ומחליט שעל אף שהוא בבית הסוהר והוא כבול פיזית בידי הסוהרים, עדיין הם לא יצליחו לכבול את נפשו, כי היא בתוכו והוא "מושל ברוחו".
ובמילים אחרות; הסוהר יכול לנסות ולהשפיל את האסיר, אך אם האסיר יחליט שיש לו אידיאל רוחני לעצב את עצמו שלא תיפול רוחו, כי השמחה היא מעלה גדולה, הרי שהוא יפעל על פי האידיאל הזה ויאמר לעצמו: "הסוהר אוסר אותי, אך את ההנאה שיש לו להשפיל אותי – הוא לא יקבל ממני, כי האידיאל שלי הוא, לעצב את עצמי ואני גם כאסיר אעצב את עצמי שלא להיות מושפע מהתנהגותו, כי בנפשי ובמחשבות שלי יהיה לו קשה לשלוט". וידוע שזה אחד הכוחות שעזרו לאנשים להתמודד עם השואה.

אידיאל ב' – "מותאם לאני".

מותאם לאני – זהו האדם הפועל על פי ההיגיון. אך ההיגיון הוא – תמיד שלו. הוא מעביר מסר סמוי – ש"אני תמיד צודק". ופעמים רבות הסיבה שעומדת מאחורי המחשבה "שאני תמיד צודק" היא, שהאדם בוחר ומעדיף באותם ערכים המתאימים לצרכיו הנפשיים.

מבחן האידיאלים.
נניח שיש לך 6 ילדים ואתה צריך להיות איתם לבד בבית. אתה אוהב את כולם באופן שווה. למרות שאחד צורך יותר תשומת לב והאחר פחות ולמרות שאחד רב יותר והאחר פחות. אבל כשאשתך חוזרת לאחר כמה שעות שאתה נמצא עם ילדיך, אתה כבר על סף כלות כוחותיך והם כמו ילדים, ממשיכים להתנהל כאילו קמו מהשינה זה עתה ודבר זה דורש ממך כוחות.
נניח שאתה תשוש מאוד ומחכה לרגע שאשתך תגיע, כיצד תנהג אם אשתך נכנסת הביתה ואומרת לך "כעת תנו לי שקט, אני צריכה להתאושש מהדרך, לא אכלתי כמה שעות .." כיצד אתה עלול להגיב?!

• אם הינך נמנה על אנשי אידיאל ב' האומר "שדברים צריכים בעיקר להתאים לי", אתה עלול להגיב לאשתך ולומר: "לא מקובל עלי מה שאת אומרת, קשה לך – תתמודדי! הרי כולם יודעים שאשה צריכה לכבד את בעלה ולכן תאלצי להתמודד, אני עכשיו הולך ל.. ". כלומר, הוא דבק באידיאל שאשה צריכה לכבד את בעלה והוא לא רואה את הראיה הרחבה יותר, שמכניסה גם שיקולים כללים של בין אדם לחברו ואמות מידה נוספות השייכות לזוגיות: כמו "חייב אדם לאהוב את אשתו" ועוד. לסיכום, הוא החליט ללכת והוא מצא את האידיאל המצדיק זאת.

• ואם הינך נמנה על אנשי אידיאל א' – האומר "אני מעצב את פנימיותי, כך שפעולותיי השונות תמיד יהיו על פי האידיאל הנכון". (הנכון במקרה זה שהערך המוסרי של 'טובת המשפחה', הוא קודם לחשיבות הכבוד ש"מגיע" לו) אז אתה עלול להגיב כך: "אשתי היקרה, אני מבין אותך

מאוד, אני מבין שאת מאוד מותשת. האידיאלים שאנו בוחרים ללכת לאורם בחיים, גם הם לא מאפשרים לי להזניח אותך לטובתי ולכן אני לא אחשוב רק על עצמי. היות ואני רואה את שנינו כעת באותו מצב פלוס מינוס – אני רוצה להתייעץ איתך. מה את אומרת, הרי אם אני אנוח קודם אז.. ומצד שני אם את תנוחי קודם אז..

לסיכום: ככל שאנו כבני זוג נתקרב לאידיאלים המשותפים שלנו, שהם האידיאלים [מסוג א'] של "עיצוב האני – על פי המוסריות התורנית", כך נתקרב אחד לשני יותר ויותר.

אידיאל מסוג א' – עיצוב האני

מתקרבים זה לזה

ככל שמתקדמים בהגשמת האידיאל, מתקרבים זה לזה.

לעומת זאת, כשיש לשני בני הזוג אידיאלים המבוססים על כך שהם יהיו "מותאמים לי" – של כל אחד מהם, הרי שדרכיהם עלולים להיפרד, היות וכל אחד מושך לכיוון אחר.
הבעיה המרכזית בזה היא, כשבני הזוג מתאימים את האידיאלים שלהם, כל אחד לפי עצמו במשך השנים ישנם שינויים משמעותיים, כמו ילדים נוספים דבר היכול לגרום להורה להתאים את חיי הנישואין לפי תפיסתו האישית והרגשית כלפי ילדיו, וכך לפגוע בזוגיות. וכך בעוד נושאים רבים המשתנים במשך החיים. כתוצאה מכך חיי הנישואין שלהם יראו כך:

כתוב תגובה...

פריט נוסף לעגלה.
0 items - 0.00