הרב ד"ר שלום סרברניק – תקשורת כמנוף לצמיחת הזוגיות (6)

הרב ד"ר שלום סרברניק – תקשורת כמנוף לצמיחת הזוגיות

מרצה אורח:

הרב ד"ר שלום סרברניק – מרצה בכיר בארגון ערכים

מאמר מס’ 6 מתוך הסדרה: תקשורת כמנוף לצמיחת הזוגיות.
המאמר נכתב בהדרכתו של הרב ד"ר שלום סרברניק

עקרונות רוחניים ומקצועיים למריבה

כתוב "תולה ארץ על בלימה". ודרשו חז"ל שכל הבולם את פיו בשעת מריבה, כל העולם עומד עליו. הוא גורם לשפע לרדת לעולם. כשהוא בולם את פיו נכון, בצורה שמראה כבוד, זוהי תחילת הדרך להשכנת השלום. ועל כן עשיית שלום זו מצווה עצומה.

"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן וכו' והבאת שלום בין אדם לחברו"

כשיש מריבה הכלל הראשון הוא לשתוק. אך בצורה שתיתן הרגשה טובה לשני. לא בצורה של התרסה. זה לא שאני מסכים איתה – ולכן אני שותק, אלא אני נותן לה כבוד שאתה מצדך רואה את זה כרגע מנקודת מבטה.

כתוב שהאדם נברא יחידי, הרעיון בזה שהתורה מצווה אותנו לחיות תמיד במבט מול עצמנו ולא מול הזולת. לדוגמא, אם אשתך עשתה לך משהו לא הוגן, אז התשובה הטבעית שלנו היא תגובת נגד בנימוק שהיא אשמה. אך התורה מצווה אותנו לחשוב על עצמנו. אין זה משנה אם היא אשמה או לא. חשוב האם התגובה שלך טובה והוגנת מבחינה מוסרית.

 

מה קורה אחרי שבלמנו את פינו בצורה נאותה ומכבדת?

הייתה הפסקת אש לאחר השתיקה, עכשיו השאלה מה עושים. מדוע תמיד אני צריך להרגיע את השטח. תמיד המבטא הראשוני שלנו זה אני לעומת אשתי או אני לעומת בעלי. למה רק אני? אחת הבעיות הקשות ביחסי אנוש היא שאנחנו מסתכלים ביחס לזולת, אנו משווים כל הזמן. אומרים למישהו "למה עשית?" הוא ישר עונה "כי היא עשתה ככה אז מגיע לה ככה".

"בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". בראיית התורה אנחנו צריכים להיות חכמים, להסתכל על עצמנו ולהתנהג טוב בעיני עצמנו. התורה אומרת לנו שאין דבר כזה "לעומת". הנושא הוא – אתה מול עצמך, לא אתה לעומתה. בשמים יסתכלו עליך לעומת עצמך בלבד. אל תלמד אנשים לקח – הם לא שילמו לך על הלימודים… כשאתה מלמד אנשים לקח הם לא לומדים. הם רק כועסים יותר. אנחנו צריכים להתמקד בעצמנו ולהיות חכמים.

 

המבט שלנו:

המבט שלנו בשעת מריבה צריך להיות, שעומד מולנו סוס ורוכב, וגם לי יש סוס ורוכב. אם הסוס שמולי בעט בסוס שלי התגובה הטבעית שלי היא לבעוט חזרה בסוס. אך אם אני רוכב, הסוס שלו בעט בסוס שלי, הרוכב שלו ישן והסוס שלי מתחיל להשתולל, אז בשלב הראשון ארגיע את הסוס שלי, בשלב השני ארגיע את הסוס של השני ובשלב השלישי אעיר את הרוכב.

הוי מתלמידיו של אהרון:

אוהב שלום – מרגיע את עצמי (הסוס שלי).

רודף שלום – מרגיע גם אותו (הסוס שלו).

ומקרבן לתורה – מעיר את הרוכב.

לפעמים אנשים מדברים אלינו כסוס. אם אנחנו נהיה מסוגלים לענות לו כרוכב אז לא תהיה מריבה. כי מריבה היא רק בין שני סוסים ולא בין סוס לרוכב.

אם כן עלינו לזכור תמיד להרגיע את הסוס שבנו. החלק של הרוכב שלנו מרגיע את החלק של הסוס שבנו… ורק אחר כך אנחנו עוברים להתעסק בסוס וברוכב שכנגדנו.

אז איך עושים שלום?

בכל זאת זה לא דבר קל לעשות שלום כשמישהו לא הוגן כלפיך, אך בדרך שאנחנו מציעים זה הרבה יותר קל.

אם אתה חושב שאתה מושלם – זו כבר בעיה רצינית. אולם אם אתה חושב שהיא טועה ב 99% ואתה רק באחוז אחד, עליך להתנצל על האחוז הזה. אנחנו צריכים לראות מה השגיאות שלנו ולהתנצל על החלק שלנו במריבה. כלומר, זה לא שאנחנו צריכים לבקש סליחה על כל המריבה, אלא אנחנו מבקשים רק על החלק שלנו במריבה וההתמקדות הזאת היא שמביאה לאט לאט גם את הצד השני להסתכל על עצמו ולהשתפר.

עיקרון רוחני שני במריבה: אין מרצים אדם בשעת כעסו – אדם אינו משתכנע בשעת כעסו שהצד שכנגד צודק. המוח שלו אינו עובד ואין למי להסביר. זה רק הורס יותר ומעצבן יותר.

לסיכום:

♥ נפסיק לחשוב בצורה ש"לעומת מה שהשני עשה לנו זה כלום"… אלא, "מה אני לא בסדר, מהו החלק שלי במריבה?"

♥ המצווה של השלום היא שלך! אתה זכית במצווה של השכנת השלום, כי אתה קידמת את הפתרון.

כתוב תגובה...

פריט נוסף לעגלה.
0 items - 0.00